ילדת, ועם הזמן התחלת לשמוע קולות. בתוך הראש שלך. לא קולות במובן הפסיכיאטרי. לאט לאט, עם כל ההערות, השיפוט, הרצון הטוב לעזור, הביקורתיות,...

אף אחד לא אמר לך. זה בכלל לא איך שתכננת את זה. לא שיערת שאת יכולה לחוות עצב ואופוריה ושהמעבר ביניהם פתאומי. שאת יכולה להרגיש בעת ובעונה...

להיות אם. זה תמהיל של קצוות. זה ללכת לאיבוד, ולמצוא עיבוד אחר של אותה עצמך. גולמית. חשופה. נחושה. גסה ורכה חזקה וכואבת. זה להיות כבולה...

*עזרה ראשונה לאישה שהיא גם האמא שאת* *מומלץ להדפיס ולתלות על דלת חדר השינה* זה עובר. זה לא יהיה ככה עד שהוא יהיה בן 18. לא רק שזה עובר –...